דמי חנוכה הם מעות שנותנים לילדים, לתלמידים ולמלמדים בחנוכה. זה מנהג קדום של קהילות ישראל, לא הלכה. נאמרו לו טעמים: לשמח את הילדים ולעודד את לימוד התורה, שהיוונים ביקשו לבטל, ולתמוך בעניים שיוכלו לקנות שמן. אין סכום קבוע, וטוב לחבר את הנתינה ללימוד.
מרן הרב עובדיה יוסף מסביר שיעקב הצניע את קדושתו, ולכן לבן חשב אותו לפחות ולא גירש אותו. אילו ידע לבן על קדושתו, היה משלחו מעצמו "בשמחה ובשירים", כי הטמא אינו חפץ בקרבת הקדושה.
טייס יהודי שירד לארה"ב והתרחק מיהדותו נקלע לסערה, המנועים כבו והוא צעק "שמע ישראל". המטוס נחת בדיוק על מסלול נטוש, והוא חזר בתשובה, למד בישיבה והוסמך לרבנות.
גוי שאל את רבי מאיר כיצד קיים יעקב את נדרו לעשר, כשהיו לו 12 שבטים והפריש רק את לוי. רבי מאיר הראה שבהוספת אפרים ומנשה והוצאת ארבעת הבכורים נשארו 10, ויעקב קיים את נדרו בשלמות.
בילדותו של רבי יהונתן אייבשיץ נעלמו התפוחים שאביו החביא מתחת לכרית ונשאר רק אחד. הילד ענה בפיקחות שאביו צדיק כיעקב אבינו, שהאבנים שתחת ראשו התאחדו לאבן אחת.
הלכות ברכת הפירות לפי השולחן ערוך ופסקי מרן רבי עובדיה יוסף: ברכת פירות מרוסקים כמו פירה וטחינה, ברכת משקים היוצאים מן הפירות, ואכילת פרי לפני שתיית מיץ.